מְרַבְּעָהּ רִבּוּעַ עוֹלָם. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַעֲרָבָהּ לְמַעֲרָבוֹ שֶׁלְעוֹלָם וּדְרוֹמָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁלְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אִם אֵין יוֹדֵעַ לְכַוֵּין אֶת הָרוּחוֹת צֵא וְלַמֵּד מִן הַתְּקוּפָה. מֵמְּקוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוז עַד מְקוֹם שֶׁהִיא זוֹרַחַת בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת טֵבֵת אֵילּוּ פְנֵי מִזְרָח. מֵמְּקוֹם שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת טֵבֵת עַד מְקוֹם שֶׁהִיא שׁוֹקַעַת בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוז אֵילּוּ פְנֵי מַעֲרָב. וְהַשְּׁאָר צָפוֹן וְדָרוֹם. הָדָא הוּא דִכְתִיב הוֹלֵךְ אֶל דָּר֔וֹם וְסוֹבֵב֭ אֶל צָפ֑וֹן. הוֹלֵךְ אֶל דָּר֔וֹם בַּיּוֹם. וְסוֹבֵב֭ אֶל צָפ֑וֹן בַּלַּיְלָה. סוֹבֵ֤ב סוֹבֵב הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל סְבִֽיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃ אֵילּוּ פְנֵי הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב.
Pnei Moshe (non traduit)
וממקום שהחמה שוקעת וכו'. ובתוספתא גריס מקום שהחמה יוצאת ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו פני דרום יוצאת ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זהו פני צפון תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאת בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב שנאמר הולך אל דרום וכו' והיינו הך כדהכא:
ממקום שהחמה זורחת. באחד בתקופת תמוז שהוא יום ארוך וכל הימים שאח''כ שהיום מתקצר והולך עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אלו פני מזרח כלומר מכאן אתה יודע איזהו מזרח שביום ארוך מתחלת לזרוח במקצוע מזרחית צפונית ואחר כך נמשכת במזרח לצד דרום עד שמגעת ביום קצר וזורחת באחד בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית וא''כ ניכר פני מזרח:
צא ולמד מן התקופה. של חמה לידע ולכוין איזה מזרח ואיזה מערב וכן כולם:
מרבעה רבוע עולם. הא דתנינא במתני' עושין אותה כטבלא מרובעת ומרבע אותה לרבוע העולם וכו' ותוס' היא בפרק ד':
רַב אָמַר. 32b עִיר שֶׁהִיא בְנוּיָה אוֹהֳלִים. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹדֵד מֵאָהֳלוֹ. הָיוּ שָׁם שְׁלוֹשָׂה צְרִיפִין וּשְׁלוֹשָׂה בּוּרְגָנִין. מוֹדֵד מִן הַחיצוֹן. הָתִיב אִסְּי. וְהָֽכְתִיב וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה הֵיאַךְ הָיוּ נִפְנִין לַחוּץ. רִבִּי חִייָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שׁוּבְתַּיי מַקְשֵׁי. הֵיאַךְ הָיוּ יוֹצְאִין לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה. מֹשֶׁה עָשָׂה לָהֶן שְׁלוֹשָׂה צְרִיפִין וּשְׁלוֹשָׂה בּוּרְגָנִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹנִין וְנוֹסְעִין עַל פִּי הַדִּיבֵּר כְּמִי שֶׁהָיוּ חוֹנִין לְשָׁעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לָאָרֶץ. כְּמִי שֶׁהוּא לְעוֹלָם. עָלֶיהָ אָמַר רִבִּי אַבִּין. מֹשֶׁה עָשָׂה לָהֶן שְׁלוֹשָׂה צְרִיפִין וּשְׁלוֹשָׂה בּוּרְגָנִין.
Pnei Moshe (non traduit)
עליה אמר ר' אבין משה וכו'. כלומר עליה דר' יוסי בר' בון הוא דע''כ דצריכין להאי שנוייא כדלעיל וכדאמר נמי ר' אבין משה עשה להן ג' צריפין וג' בורגנין משום דחנייתן לפי שעה היתה ואם לא עשה להן כן לא היו יכולין לצאת מאהליהן כ''א עד אלפים אמה והמחנה היתה שנים עשר מיל ולפיכך עשה להן לכל תחום צריף אחד או בורגנין אחד ואו או קאמר דשלשה צריפין ושלשה בורגנין בדווקא קאמר בכדי שיכולין להלך כל השנים עשר מיל ועל ידי עירוב בין האהל לצריף וכן בין צריף לצריף שיהיה בין הכל ששה לכל ב' וב' מיל:
אמר ר' יוסי בר' בון. נימא איפכא אלא מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ כמי שהיו חונין לשעה. וכך הן דברי ר' יוסי בר' בון לעיל בריש פרק אלו קשרים:
אמר ר' יוסי. דלא צריכת להא דבלאו הכי ל''ק ממחנה ישראל וכצ''ל כמו דגרסינן לעיל בשבת בריש פ' הבונה. מכיון שהיו חונים ונוסעין על פי הדבור כמי שהוא לעולם. כיושבין קבועין בבתיהם דמי:
וכי האיך היו יוצאין בשבת לבית מדרשו של משה. והלא היה מיל מחוץ למחנה כדאמר לעיל. ומשני משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין וזה עשה להן הכל כאחת:
ר' חייה מקשי. בענין אחר:
התיב אסי. על הא דרב דאמר כל אחד ואחד מודד מן אהלו והכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה והאיך היו נפנין לחוץ מן המחנה והרי המחנה שלשה פרסאות היתה ולא היה להן אלא אוהלים ואם לכל אחד ואחד מאהלו הוא נמדד אלפים אמה האיך היו יכולין לצאת לחוץ למחנה בשבת:
היו שם ג' צריפין. כמין בית של הוצין וערבה או שלשה בורגנין. שעושין בשדה לשומרי הפירות מודד מן החיצון שאלו חשובין כקביעות ולפיכך מודד התחום מן החיצון:
עיר שהיא בנויה אוהלים. ואין בה בתים קבועים אין העיר נחשבת כולה כארבע אמות להיות נמדד התחום מחוץ להעיר אלא כל אחד ואחד מודד אלפים מאהלו:
33a נִיחָא בְשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים. דָּמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר רַב יצְחָק. כַּמָּה יָֽגְעוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים לַעֲשׂוֹת שַׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְצַמְצֶמֶת בּוֹ בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת טֵבֵת וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ. שַׁעַר סוּר.שַׁעַר הַיְּסוֹד. שַׁעַר חֲרְיסִית. שַׁעַר אֵיתוֹן. שַׁעַר הַתָּווֶךְ. שַׁעַר חָדָשׁ. שַׁעַר הָעֶלְיוֹן. שַׁעַר סוּר. שֶׁשָּׁם הָיוּ טְמֵאִים פּוֹרְשִׁין. הָדָא הוּא דִכְתִיב ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ. שַׁעַר הַיְּסוֹד. שֶׁשָּׁם הָיוּ מִיַיסְּדִין אֶת הַהֲלָכָה. שַׁעַר חֲרְיסִית. שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד זְרִיחַת הַחַמָּה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר הָֽאוֹמֵר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח. שַׁעַר הָאֵיתוֹן. שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. שַׁעַר הַתָּווֶךְ. שֶׁהוּא מְיוּסַד בֵּין שְׁנֵי שְׁעָרִים. שַׁעַר חָדָשׁ. שֶׁשָּׁם חִידְּשׁוּ סוֹפְרִים אֶת הַהֲלָכָה. שַׁעַר הָעֶלְיוֹן. שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הַחַיִל וְעֶזְרַת נָשִׁים. וּמַעֲלָה יְתֵירָה הָיָה בְבֵית עוֹלָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ניחא בשילה ובבית העולמים. שלעולם היו יודעין לכוין את הרוחות מהסימן שראו בשער המזרחי דאמר ר' אחא וכו' שתהא החמה מצמצמת בו וכו' כלומר בזריחה ובשקיעה של יום ארוך ושל יום קצר היו שניהם ניכרין בו ניצוצי החמה והיה להם סימן שביום ארוך ניצוצי החמה בזריחה במקום הזה וביום קצר במקום הזה וכן עשו להן סימן בשקיעה ואגב מייתי להא דשבעה שמות נקראו לו וכו':
כניסה ויציאה. ועל שם כך נקרא איתון אתיו ובאו:
ומעלה יתירה וכו'. כדתנן בפ''ב דמדות ומיהו שמעינן שהיו יודעין לכוין את הרוחות ובמדבר שהיו ענני כבוד מכסין זריחת החמה ושקיעתה מי היה מכוין להם את הרוחות:
וּבַמִּדְבָּר מִי הָיָה מְכַוֵּין לָהֶם אֶת הָרוּחוֹת. אָמַר רִבִּי אָחָא. אָרוֹן הָיָה מְכַוֵּין לָהֶם אֶת הָרוּחוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְנָֽסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נוֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּ֑שׁ. זֶה הָאָרוֹן. וְהֵקִ֥ימוּ בְּנֵי מְרָרִי. אֶת הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד בּוֹאָם׃ בְּנֵי קְהָת שֶׁעֲלֵיהֶן הָיָה הָאָרוֹן נָתוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
ארון היה מכוין להן את הרוחות הדא הוא דכתיב וכו'. והארון היה נתון במערב ובחנייתן היו יודעין לכוין את הרוחות מהארון ומתוך כך היו יודעין גם בנסיעתן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source